• אימון ניסיון חינם!

  • מועדונים

  • לוח

  • גלריה

  • נגן

  • השיטה

  • הארגון

ברוך הבא לאימון נסיון

אנא השאר את פרטייך

ברוך הבא לאימון נסיון

אנא השאר את פרטייך

המייסדים ומובילי השיטה

 

היה זה קנריו היגאונה סנסיי אשר הפליג בצעירותו מהאי אוקינאווה שביפן לעיר פוז׳ואו, כדי ללמוד את אומנויות
הלחימה העתיקות אשר מקורן באזור זה שבדרום סין. במשך שנים למד את רזי אומנות הלחימה ורק כששלט בצורה יוצאת
דופן באומנות אותה למד, חזר לעיר נהה אשר באוקינאווה על מנת להנחילה לתושבי האי.
בחבל ארץ זה, אשר הפך לערש אומנויות הלחימה בעת החדשה, המשיכה השיטה להתפתח. היא הושפעה מאומנויות לחימה
מקומיות, אך עוצבה בעיקר על ידי צ׳וגו׳ן מיאגי סנסיי שנתן לה את שמה. תרומתו להתפחותה היתה לאין שיעור.

על שימורה והמשך התפתחותה לכדי שיטת הלחימה היחודית אותה אנו מכירים היום, אחראי כאמור צ׳וג׳ון מיאגי סנסיי
ומורים משכמם ומעלה אשר באו אחריו. סיפורם של המורים המייסדים, כמו גם סיפורם של ממשיכיהם אנאיצ׳י מיאגי סנסיי
ומוריו היגאונה סנסיי וממשיכיהם בענף כאן בארץ, מופיע להלן.

 

 

צ'וג'ון מיאגי סנסיי

צ'וג'ון מיאגי סנסיי נולד בעיר נהה, ב- 25 לאפריל, 1888, בירת אוקינאווה. משפחתו השתייכה למעמד הגבוה והייתה אחת מהמשפחות העשירות בעיר. משפחת מיאגי עסקה ביבוא של תרופות מסין שאותן מכרה גם לממשלה וגם לקונים פרטיים. צ’וג’ון מיאגי נבחר כיורש אשר ינהיג את המשפחה לאחר שראש המשפחה נפטר. בגיל 11 נלקח צ'וג'ון מיאגי ע"י אימו למאסטר בקראטה שנקרא אראגקי ריוקו סנסיי. האם הייתה משוכנעת שעל מנת לתפקד כראש המשפחה צריך צ'וג'ון מיאגי להיות חזק נפשית ופיזית. בדוג'ו של מורהו, עסק צ'וג'ון בעיקר בתרגילי חיזוק בעזרת "מקיווארה", "צ'י-אישי" ו" ניגירי-גאמה" בכדי לחשל את גופו. בגיל 14 הוצג צ'וג'ון על ידי מורו בפני קנריו היגאונה סנסיי. בכדי להפוך ולהיות תלמידו של היגאונה סנסיי היה על צ'וג'ון לבצע מטלות רבות בביתו כגון ניקוי הבית, טיפול בגן, כריתת עצים וסחיבת דליי מים. את כולן ביצע בהתלהבות בעוד קנריו היגאונה סנסיי צופה בו ובוחן את אישיותו והתנהגותו. רק לאחר ששוכנע שצ'וג'ון רציני בנוגע לקראטה, התקבל צ'וג'ון כתלמידו והיגאונה סנסיי החל ללמדו את אומנות הלחימה – "נהה-טה".

למרות האימונים הקשים, והמשברים שעבר צ'וג'ון מיאגי, נותרה בו המסירות והדבקות לקראטה. כאשר הגיע צ'וג'ון לגיל התיכון, אימוניו התפרשו אל מעבר לדוג'ו. הוא היה רץ הלוך וחזור מבית הספר בכל יום, מרים אבנים ששקלו יותר ממאה קילו בחוף הים, וקושר בולי עץ לרגליו על מנת לבצע תרגילי התנגדות. בנוסף לאימוניו הפרטיים בשעות אחר הצהרים, בכל ערב היה צ'וג'ון הולך לדוג'ו של היגאונה סנסיי. האימונים עם היגאונה סנסיי היו כה קשים עד שמספר פעמים התעלף צ'וג'ון במהלכם. אך למרות האימונים המפרכים, מצא שהוא מחויב יותר מאי פעם לאומנות הקראטה. צ'וג'ון מיאגי היה אדם חזק ובעל רצון ברזל ומלבד הצלחתו באימונים הצטיין אף בלימודיו. היגאונה סנסיי היה משוכנע שצ'וג'ון מיאגי הוא האיש שאליו יוכל להעביר את אומנותו. יחד הם הקדישו את חייהם ללימוד, אימון ושיפור של אומנות הלחימה "נהה-טה". לאחר כמעט 13 שנה של אימונים משותפים, נפטר היגאונה סנסיי. באותה שנה עזב צ'וג'ון מיאגי סנסיי את יפן ועבר לסין על מנת למצוא את המקום שבו המאסטר ריו-ריוקו אימן את קאנריו היגאונה סנסיי בצעירותו. הוא מצא אדם זקן, תלמיד לשעבר, שסיפר לו שבמהלך המלחמה רוב אומני הלחימה נסעו לסינגפור או מלזיה בכדי להימלט מרדיפה. גם המורים שחזרו לאחר המלחמה נותרו במחתרת. לאחר מותו של היגאונה סנסיי וחזרתו מסין, פנה צ'וג'ון מיאגי סנסיי לטבע כדי לקבל השראה. הוא התאמן בטבע תחת תנאים קשים ומחמירים. לפעמים התאמן בקאטה "סאנצ'ין" בים, מתחת למים, על ראש הר או בשלג במשך שלשה ימים. פעמים אחרות הוא התאמן בצעקת ה"קיאיי" בחוף הים ובמיקוד תנועות עיניו באופק מבלי למצמץ. כל מצב בחיי היום יום או בסביבותיו הפכו לאימון. הוא התאמן כיצד להיות על המשמר גם בפעילויות יומיומיות. הוא התאמן בדרכים שונות לשיפור חמשת חושיו, וכן בשיפור היכולת לחוש בגופו את אויבו מתקרב מאחור, "לחוש דרך העור". . צ'וג'ון מיאגי סנסיי הקדיש את כל שעות היממה לאומנות הקראטה. לימודיו כללו את קאטה "רוקישו" שממנה פיתח את קאטת היד הפתוחה המקורית "טנשו". לאחר מכן הוא פיתח שתי קאטות נוספות: "גקסאי דאי איצ'י" ו- "גקסאי דאי ני". ב 1921, בטקס מיוחד, חזה הנסיך הירואיטו בהדגמה של צ'וג'ון מיאגי סנסאי ב"נהה-טה", והתרשם מאוד. מאוחר יותר, ב 1925, הדגים צ'וג'ון מיאגי סנסיי את "נהה-טה" לפני נסיך נוסף. באותה תקופה חזה צ'וג'ון מיאגי סנסיי את התפתחות הקראטה ביפן ובעולם ולכן, על מנת לשמר את הקראטה כאוצר תרבותי למען הדורות הבאים, הוא ייסד בשנת 1926 מועדון קראטה יחד עם שלושה מורים נוספים: הנאצ'ירו צ'ומו סנסיי, מוטובו צ'ויו סנסיי ומבוני קנ-ווה סנסיי. המועדון נקרא מועדון לחקר הקראטה והוא מוקם בוואסאקה צ'ו, נהה שי. המורים לימדו במועדון לסירוגין. לאחר האימונים הראשונים התלמידים התאמנו בקאטה סאנצ'ין שוב ושוב על מנת לפתח את הצד הפיזי כמו גם את הצד הרוחני, וזאת כדי לשלוט באומנות הקראטה. צ'וג'ון סנסיי היה משוחח פעמים רבות עם תלמידיו על הרוח והמהות של אומנויות הלחימה בכדי לפתח בהם את הצד הערכי . ב 1927 ביקר בפעם הראשונה באוקינאווה, קאנו ג'יגורו סנסיי, מייסד אומנות הג'ודו. בטקס שנערך לכבודו, הדגים צ'וג'ון סנסייי קאטה מאומנות הקראטה. קאנו סנסיי התרשם מאוד מהטכניקות המתקדמות ומהתחכום שבקראטה, בנוסף התרשם מאוד מאישיותו של צ'וג'ון מיאגי סנסיי. בעקבות השפעתו של קאנו ג'יגורו סנסיי, ניתנה לצ'וג'ון מיאגי סנסיי האפשרות להופיע בטורניר ה"בודו" המוביל ביפן, שמומן על ידי הממשלה. לאחר הטורניר החליט צ'וג'ון מיאגי סנסיי שהכרחי למצוא שם, לסגנון הלחימה, על מנת לקדם אותה וליצור שיתוף פעולה עם בתי ספר לאומנויות הלחימה ביפן. הוא נתן את השם "גוג'ו-ריו" לאומנותו, שמשמעותו "קשה - רך". הוא היה המאסטר הראשון שנתן שם לאומנותו ובשנת 1933 "גוג'ו ריו" נרשם רשמית ב- בוטוקו-קאי (ארגון אומניות הלחימה היפני ) החל משנות ה- 30 התחיל צ'וג'ון מיאגי סנסאי להפיץ את הקראטה ביפן וברחבי העולם. בשנת 1934 התמנה לראש הענף האוקינאווי של איגוד הבוטוקו-קאי. בנוסף, קיבל ציון לשבח ממשרד החינוך על שירות יוצא דופן בתחום תרבות הספורט. מאוחר יותר באותה שנה, לאחר שהוזמן על ידי עיתון מהוואי, עזב להוואי על מנת להציג וללמד את אומנות הקראטה. צ'וג'ון מיאגי סנסיי שהה בהוואי במשך 10 חודשים, ובשנת 1936 נסע לסין, על מנת להמשיך וללמוד על אומנויות לחימה. בסין שהה חודשיים בלבד. בשנת 1937 קיבל ציון לשבח נוסף, לאחר שביצע קאטה בטורניר של הבוטוקו-קאי. בשנת 1940 יצר צ'וג'ון מיאגי סנסיי קאטה חדשה בשם "גקיסאי דאי איצ'י" ולאחריה גם את "גקיסאי דאי ני" על מנת לעודד צעירים ללמוד קראטה, ולשפר את כושרם. במהלך מלחמת העולם השנייה איבד צ'וג'ון מיאגי סנסיי את בנו השלישי, ג'ון, ואת תלמידו הטוב ביותר, שינזאטו ג'ינאן. באותו פרק זמן הפסיק ללמד. לאחר המלחמה, החל הקראטה להתפשט בכל יפן, ובשנת 1946 הוזמן צ'וג'ון מיאגי סנסיי ללמד קראטה באקדמיית המשטרה של אוקינאווה. באותה שנה הוא אף החל ללמד בחצר ביתו האחורית בטסובויה-צ'ו. צ'וג'ון מיאגי סנסיי, מייסד אוקינאווה גוג'ו-ריו, נודע בעולם כאחד האנשים החשובים ביותר בקראטה. באוקינאווה, הוא ניקרא בפי האנשים "בושי מגוסוקו", שמשמעותו - הלוחם. יכולתו בקראטה הייתה אכן מדהימה, והגיעה לשלבים על אנושיים. תנועותיו היו מהירות ביותר, מכותיו חזקות באופן שלא יאומן, ולמרות זאת, דיוקו היה ללא פגם. רבים חששו מכך שיכולותיו של צ'וג'ון מיאגי סנסיי ייעלמו לדורות הבאים, אך הטכניקות שלו הובטחו בידי תלמידו, מיאגי אנ'איצ'י סנסיי, לפני שנפטר בשנת 1953.

קרא עוד

 

 

אנאיצ'י מיאגי סנסיי

אנאיצ'י מיאגי סנסיי נולד בנהה אשר באוקינאווה ב- 9 לפברואר,1931 הוא איבד את הוריו במלחמת העולם השניה ובגיל 14 נשאר לפרנס את שני אחיו הקטנים. למחייתו עבד בבסיס הצבאי האמריקאי קדנה. אנאיצ’י ואחיו גרו במרחק הליכה של חמש דקות מביתו של צ’וג’ון מיאגי סנסיי. על צ’וג’ון מיאגי סנסיי, שמע אנאיצ'י מחבר שעבד בבסיס והתחיל להתעניין בקארטה. יחד עם שלושה מחבריו הוא הלך לצ’וג’ון וביקש רשות ללמוד ממנו. לאחר שקיבל את רשותו, ב- 1 לפברואר 1948 בגיל 14 החל אנאיצ’י להתאמן אצל צ’וג’ון מיאגי סנסיי לאחר מלחמת העולם השניה הפכו החיים באוקינאווה למאבק הישרדות קשה. היה קשה מאוד להשיג אוכל ואנשים עבדו שעות נוספות רבות כדי להבטיח שיהיה להם במה להאכיל את משפחותיהם. בתקופה זו, תלמידיו הבוגרים של צ’וג’ון מיאגי סנסיי וביניהם מאיטוקו יאגי, אאיצ'י מיאזאטו וגנקאי נקאימה, לא הלכו לביתו של צ’וג’ון סנסאי כדי להתאמן אלא הגיעו מדי פעם כדי לבקר. אנאיצ’י וחבריו היו האנשים היחידים שהתאמנו בדוג'ו בתקופה זו. אבל התנאים הקשים השפיעו גם על חבריו ולאחר שנה פרשו שלושתם.

אנאיצ’י נשאר לבדו בדוג'ו מתאמן במאמץ רב בזמן שצ’וג’ון סנסיי צופה בו. צ’וג’ון מיאגי סנסיי המשיך ללמד קארטה באקדמיה לשוטרים שם היו כמה מתלמידיו הבוגרים כגון אאיצ'י מיאזאטו אשר חילקו את זמנם בין ג'ודו לקארטה. אך את אנאיצ’י מיאגי המשיך צ’וג’ון מיאגי סנסיי ללמד באופן פרטי בביתו מדי יום. לא פעם היה צ’וג’ון סנסיי מגחך ואומר לאנאיצ’י שללמדו באופן פרטי דורש הרבה יותר אנרגיה מאשר ללמד כיתת אקדמיה שלמה. זאת כיוון שבניגוד לכיתה, כאשר הוא לימד את אנאיצ’י מטרתו הייתה לוודא שהוא יבין את הטכניקה הנכונה וישפר את ביצועיו ואת עומק הבנתו בכל שיעור. מורו של צ’וג’ון מיאגי סנסיי, קאנריו היגאונה סנסיי, הקדיש את חייו למחקר, תרגול ולמידה של "נהה-טה" והפקיד בידי תלמידו האהוב ביותר צ’וג’ון מיאגי את התפקיד לשמר ולהעביר את האמנות הזאת. כשהבין צ’וג’ון מיאגי סנסיי שמתקרב הוא לימיו האחרונים, הבין גם את האחריות המוטלת עליו ולכן היה נחוש בדעתו לפעול בהתאם לרצונו של מורו ולהעביר את הידע למישהו בו בטח שימשיך את המסורת. במשך השנתיים הבאות הגיע אנאיצ’י לביתו של צ’וג’ון סנסיי מדי יום להדרכה פרטית ואימונים טכניים קשים ומורכבים. בנוסף לאימונים צ’וג’ון סנסיי נתן לו מטלות שונות, למשל להזיז אבנים גדולות וכבדות מקצה אחד של החצר לשני וכאשר סיים, התבקש אנאיצ’י להזיזם חזרה למיקומם הקודם. פעמים רבות במשך פגישותיהם צ’וג’ון סנסיי ביצע את הקאטה יחד עם אנאיצ’י כדי שיעקוב אחר כל תנועה ויבין את האופן בו היא צריכה להתבצע. קריאת הקיאיי אשר צ’וג’ון סנסיי ביצע בלהט דרבנה את אנאיצ’י להשתדל לעשות כמיטב יכולתו. בנוסף אנאיצ’י למד את ה-"בונקאי" של כל קאטה. לא רק את הבסיסי המסורתי אלא גם את הואריאציות השונות. בנוסף היה עליו לחקור את התנועות כדי לגלות "בונקאי" נסתרים בעצמו. עם רדת החשיכה צ’וג’ון סנסיי הזמין את אנאיצ’י לביתו והמשיך ללמדו בעזרת שיחות והסברים במקום פעילות פיזית. צ’וג’ון סנסיי דיבר ארוכות אל תוך הלילה - על טכניקות, תנועות של קאטה ומשמעותה ובנוסף, שיתף את אנאיצ’י במחשבותיו על פילוסופיה, נושאים חברתיים, ומה לדעתו יביא העתיד. הוא שיתף את אנאיצ'י מיאגי סנסיי בפילוסופיה הקשורה ב- שמיים וארץ, יין ויאנג , יחסים בין האדם והטבע וכן בנושאי רפואה ומדע. לילה אחד הוא גילה לאנאיצ’י: "לא לימדתי את) Jiru כינויו של שינזאטו סנסיי, תלמידו הבכיר של צ'וג'ון מיאגי שנהרג במהלך מלחמת העולם השניה) בכזה פירוט. לך העברתי את מהות ("גוקיו") הגוג'ו ריו. עליך להתאמן קשה ולהעריך את האוצר שנתתי לך." פריצת מלחמת קוריאה גרמה לפעילות רבה בבסיסים האמריקאיים באוקינאווה ועומס העבודה של אנאיצ’י גבר כל כך עד שלא היה ביכולתו להתאמן בערבים. קרה שנעדר שלושה ימים רצופים וצ’וג’ון סנסיי דאג מאוד מכיוון שלא היה זה אופייני לאנאיצ’י להפסיד אימונים ובמיוחד ללא הסבר. בבוקר לאחר היום השלישי להיעדרו , התעורר אנאיצ’י ומצא את מורו עומד ליד מיטתו ובוהה בו. תחילה נחרד אך מיד הבין את הדאגה שגרם למורו ומיהר להתנצל על כך שלא יידע אותו על מצבו והבטיח לצ’וג’ון סנסיי שבזה הערב הוא יחזור להתאמן. צ’וג’ון סנסיי הרגיש הקלה על כך שתלמידו ימשיך באימוניו ובחיוך העביר מבטו על חדרו ואמר "נקה את החדר". ב- 1952 החל צ’וג’ון מיאגי להכניס תלמידים נוספים לדוג'ו וביניהם יונו ארגאקי, סאבורו היגא, סוסאבורו אניה ואחיו הקטן של אנאיצ’י, מיטסושידה אשר היה התלמיד הצעיר ביותר בגיל 12. כעת על אנאיצ’י הייתה האחריות ללמד את החדשים והוא מילא את תפקידו בשקידה בזמן שצ’וג’ון סנסיי התבונן ומדי פעם תיקן אותם. ב- 7 לאוקטובר 1953 היה אנאיצ’י האחרון לעזוב את הדוג'ו לאחר שנפרד מצ’וג’ון סנסיי ואישתו. למחרת בבוקר, עמיתו של אנאיצ’י אמר לו לבוא ובישר לו שהוא שמע עכשיו ברדיו שצ’וג’ון מיאגי סנסיי נפטר. אנאיצ’י ההמום רץ ישר אל ביתו של מורו ושם התאמתו החדשות הרעות. בחוץ כבר נאסף קהל של משפחה, חברים, שכנים, תלמידים ובוגרים ומורים משיטות אחרות, כולם מחכים לתורם לחלוק כבוד אחרון לצ'וג'ון מיאגי סנסיי. בגיל 22 בא אנאיצ’י מיאגי אל בית מורו כדי להפרד מהאיש הגדול ביותר שידע אי פעם. לאחר שעברו כמה שבועות עלתה השאלה מי יירש את הדוג'ו. תלמידיו של צ’וג’ון מיאגי סנסיי נאספו בביתו של גנקאי נאקאימה. ביניהם: סאיקו קינה, מאיטוקו יאגי, ג'וטסואה יוגי, אאיצ'י מיאזאטו וקושין איהא. נאקאימה הציע שמנהיגות הדוג'ו תעבור לידי התלמיד הבוגר ביותר אשר היה סאיקו היגא. אאיצ'י טען שבזמן אימוניו באקדמיית השוטרים, צ’וג’ון סנסיי קרא לו מחליפו ולכן הוא צריך לקחת לידיו את התפקיד. הפגישה הסתיימה ללא מציאת פתרון. לאחר זמן מה, אלמנתו של צ’וג’ון ביקרה את תלמידיו הבוגרים ושיכנעה אותם שמיאזאטו הוא המתאים לתפקיד ניהול הדוג'ו ולאחר תקופת האבל השיעורים התחדשו. אאיצ'י מיאזאטו נהיה למנהל, קושין איהא היה אחראי על הנהלת החשבונות ואנאיצ'י מיאגי היה המדריך הראשי. חריצותו, התמדתו ונאמנותו אשר הוכתבו לו עוד על ידי צ’וג’ון סנסיי, גרמו לכך שהדוג'ו שגשג והתפתח. בשנת 1957 הוחלט שבכדי לשמור על פרטיותה של משפחת מיאגי יועבר הדוג'ו למיקום אחר. אאיצ'י מיאזאטו, עם עזרתו של אנאיצ’י מיאגי וחברי דוג'ו נוספים בנו מבנה עץ ונתנו לו את השם ג'ונדוקאן (Jundokan). אנאיצ’י סנסיי אשר היה גורם חשוב בבנייתו של הדוג'ו עבר גם הוא לדוג'ו החדש על מנת להמשיך ללמד כמדריך ראשי. במשך הזמן החל להטצטבר מתח בין מיאגי סנסיי ומיאזאטו וזאת מכיוון שמיאזאטו לחץ על מיאגי סנסיי לשנות את הקאטה. כתוצאה מכך בשנת 1959 אנאיצ’י מיאגי החליט לעזוב את ג'ונדוקאן, ובדרכו השקטה התרחק ממרכז הבמה של עולם הקארטה והמשיך ללמד רק את בן חסותו מוריו היגאונה סנסיי. יש לציין, כי לפני מלחמת העולם השניה, ג'ינאן שינזאטו היה תלמידו המצטיין של צ'וג'ון מיאגי סנסי אשר התכוון להעביר לו את מורשת הגוג'ו-ריו. למרבה הצער, שינזאטו נהרג במלחמת העולם השניה. ב 28 לאפריל 2009 נפטר אנ'איצ'י מיאגי סנסיי בגיל 78 . אדם צנוע ונעים הליכות אשר חיי את חייו בפשטות. מורשתו תמשיך לפעום בקרבנו ,תאיר את דרכנו ותשמש לנו השראה בהמשך אימונינו והתפתחותנו באוקינאווה גוג'ו ריו .

קרא עוד

 

 

 

יהודה פנטנוביץ סנסיי ז"ל

יהודה פנטנוביץ סנסיי ז"ל נולד כליאון פנטנוביץ ב- 30 נובמבר 1938 בעיר קלקרסדופ טרנסוואל, דרום אפריקה. הוא החל ללמוד ג'ודו בגיל 17 בדוג'ו "שאי-היוון", אשר מנהליו ג'ק ברברידג' ואדי סנדרלנד, לימדו ג'ודו להגנה עצמית על פי 54 ההטלות הבסיסיות של ג'יגורו קאנו סנסיי. ב"שאי היוון" דוג'ו התאמן כ- 9 שנים עד שנת 1964, והגיע לרמת נידאן (דאן 2. ) שלוש סיבות משכו את יהודה סנסיי ללימודי אומנות לחימה: כילד יהודי בארץ זרה מצא עצמו לא פעם מעורב בקטטות רחוב עם צורך להגן על עצמו, גירוי אינטלקטואלי ואתגר פיזי אינדיבידואלי. בינואר 1961 התחתן עם אשתו נורמה, ב- 1962 סיים תואר ראשון ברוקחות (B.Sc) וב- 1963 סיים תואר שני (B.Sc HO). לאחר סיום לימודיו ב- 1964 הוצעה לו עבודה בבית הספר לרוקחות באוניברסיטת "ווסטרן קייפ שבבלוויל". האתגר היה עצום ודרש מעבר לקייפטאון, אך הותיר לו זמן גם לעבודת מחקר וסיום התזה לקבלת תואר שלישי (MSC) ברוקחות. בקייפטאון חיפש מועדון ללימוד ג'ודו אולם במקום זאת מצא מועדון קראטה אשר בראשו עמד יו סט. ג'ון תומסון. הקבוצה למדה "קיוקו שינקאי קראטה" מתוך ספרים ובעזרת מלחים מזדמנים אשר הגיעו לקייפטאון, ועברה לא מזמן ללמוד שוטוקאן. למרות שהכל היה חדש הוא התרשם מהמאמץ, ההתלהבות והכנות של האנשים והחליט להתחיל מחדש בקראטה.

בשנת 1966 הביא תומסון את קאסיי סנסיי דאן 6 ואת שיראי סנסיי דאן 5 מיפן להתאמן איתם. הם עבדו עם הקבוצה שישה חודשים ובתום תקופה זאת ב- 1.9.1966 קיבל יהודה סנסיי שודאן (דאן 1) בשוטוקאן. לקראת סוף ביקורם נתגלו חילוקי דעות בין סנסאי תומסון למאסטרים מיפן והם ניתקו את הקשר עמו. התלמידים בקבוצה שלחו את יו תומסון ליפן בכדי למצוא שיטה חדשה. ביפן פגש יו תומסון את ג'יימס רוסו, דרום אפריקאי אף הוא וביחד ביקרו במועדוני קראטה, ראו חקרו ובחנו אומנויות רבות. למזלם פגשו בדוג'ו המפורסם ביויוגי, טוקיו, את מוריו היגאונה סנסיי, אמן הגוג'ו-ריו הטוב בעולם. הוחלט ביניהם להקים מרכז גוג'ו-ריו בדרום אפריקה כשהיגאונה סנסיי מכהן כראש השיטה. עם חזרתם, עברה הקבוצה ללמוד גוג'ו-ריו, היה זה המפגש הראשון עם סגנון ה- גוג'ו-ריו ב- 27.2.72 עלה יהודה לישראל עם משפחתו. "הייתה זאת החלטה קשה, מעבר לארץ חדשה והתחלת חיים חדשים" מספר יהודה סנסיי, "אך ההתמדה ויכולת המיקוד המנטאלית במטרה שהנם חלק בלתי נפרד מה-"דו" של הקראטה עזרו בהגשמתה". באולפן במרכז הקליטה של נתניה בבית גולדמינץ החל סנסיי באימונים בחוף הים. האימונים עוררו התעניינות באנשים נוספים מהאולפן אשר הצטרפו אליו. באמצעות אימונים אלו פגש כמה מהחשובים שבמדריכי הקראטה בארץ ייצר אתם קשרי ידידות והם החליטו להקים את הגוף הידוע בשם "התאחדות הקראטה בישראל." במאי 1972 נסע לאליפות העולם השנייה של world karate federation אשר נערכה בפריס. זאת הייתה הפעם הראשונה בה פגש את מוריו היגאונה סנסיי אשר היה בדרכו להדריך בדרום אפריקה,היה אמור להיפגש עם הדרום אפריקאים ולנסוע אתם חזרה. בסוף הערב הראשון של התחרות לאחר שכל המשתתפים התפזרו, הבחין יהודה סנסיי בהיגאונה סנסיי שעמד מחוץ לאולם וחיכה. הוא ניגש אליו ובמהרה גילה כי הדרום אפריקאים שכחו להזמין לו חדר במלון. "והיכן תבלה את הלילה?" שאל. "כאן" ענה היגאונה סנסיי בצניעות האופיינית לו. מיד הזמין אותו יהודה סנסיי לחדרו . את הלילה הזה מספר יהודה סנסיי הוא לא ישכח לעולם, בלילה הזה זכה לראות לראשונה את המשמעות האמיתית של ה"קי" והעצמה הייחודיים לגוג'ו-ריו. לפני שהלכו לישון ביקש היגאונה סנסיי לראות מעט מההתקפות הבסיסיות של יהודה. תוך ביצוען התקרב היגאונה סנסיי ובלם אחת ההתקפות. "היקי אוקה" היה חזק כל כך עד שיהודה מצא עצמו מועף באוויר רק כדי לנחות על גבו בצדו השני של החדר. נדהם מעצמת הטכניקה ביקש יהודה סנסיי לראות שוב את ההדגמה ושוב מצא את עצמו באותו מצב. אז הבין כי הוא נמצא במחיצת גדול אומני הקראטה בעולם. בו במקום הבטיח לעצמו כי ברגע שיאסוף מספיק כסף, ייסע להתאמן עם היגאונה סנסיי ביפן. עם חזרתו לארץ החל לאמן לראשונה במועדון בפתח-תקווה במאי 1972. כך החל מפעל חייו של יהודה סנסיי "קראטה-דו ישראל". באוגוסט 1974 קיים את הבטחתו לעצמו ונסע ל"יויוגי-דוג'ו" בטוקיו למשך שלושה שבועות. משם המשיך לגשוקו ראשי מדינות אשר נערך באוקינאווה, נמשך שבועיים ובו השתתפו יו תומסון, דניס אחיו וג'יימס רוסו מדרום אפריקה. ב1984 חש יהודה סנסיי חש כי יו תומסון משנה את הקאטות ואת רוח השיטה בכלל. לאחר התייעצות עם תלמידיו הבכירים החליט להיתנתק מהזרם הדרם אפריקאי. הוא ייצר קשר מחודש עם היגאונה סנסיי ובאוגוסט 1984 נסע יחד עם שלושה מאמנים כדי להתאמן אצלו. הוא ארגן את בואו של היגאונה סנסיי לארץ ב- 1985 ומאז גם בשנים 1986, 1987, 1988, 1992, 1994, 1997 וגם בשנת השלושים לארגון (2002) הגיע היגאונה סנסיי להדריך. באוקטובר 2006 באופן מפתיע ניפטר יהודה סנסיי ז"ל דאן - 8 בטרם עת .

קרא עוד

 

 

קנריו היגאונה סנסיי

קנריו היגאונה סנסיי נולד בכפר נהה ב – 10 למרץ, 1853. הוא השתייך למעמד הבינוני, וכילד נקרא "מאצ'ו".כבר מילדותו הראה מאצ'ו עניין גדול באומנויות הלחימה, והשתוקק ללמוד כמה שרק יוכל. בשל גודלו הקטן, יחסית לגילו, היה מאצ'ו זריז וגמיש מאוד. בגיל 14 החל מאצ'ו ללמוד את האומנות הסינית "קאמפו". גופו הבנוי והחזק אפשר לו לשלוט בשיטה זו במהירות. לאחר תקופת זמן לא ארוכה, הגיע מאצ'ו לרמת יכולת וטכניקה זהה לזו של מורהו ועד מהרה נודע כמומחה אומנויות לחימה צעיר. למרות זאת, לא היה מאצ'ו מרוצה מרמתו ויכולתו. הוא השתוקק לנסוע לסין על מנת ללמוד את התרבות ואת אומנויות הלחימה הסיניות. לרוע המזל, למאצ'ו היו עוד חמישה אחים, ולאביו לא היה מספיק כסף על מנת לשולחו לסין. אך קנריו היגאונה לא איבד תקווה.

בעזרת עקשנותו והחלטיותו הצליח היגאונה להגיע למטרתו. דרך מורו הוא הכיר בעל ספינה ושכנע אותו כי ירשה לו להפליג עם הספינה לסין. בגיל 16 עזב את נהה מתוך רצון להגשים את חלומו. הספינה הגיעה לנמל הסיני פוצ'או ,שם השתכן היגאונה במושבה ריוקיו-קאן. לאחר כמעט שנה בסין, הוצג היגאונה בפני מאסטר הקאמפו הסיני, שנודע בכינויו ריו-ריוקו (שמו האמיתי אינו ידוע עד היום). גם לאחר שהוצג בפני ריו-ריוקו, לא התקבל היגאונה מיידית כתלמיד. המורים הסיניים לקחו זמן בכדי להכיר את אישיותו של המועמד לפני שהתקבל כחניך. במהלך זמן ממושך זה קיבל היגאונה משימות כגון טיפול בגינה וניקוי חדרים, אותן ביצע בקפדנות וברצינות. המאסטר התרשם מהיגאונה ומגישתו, ולבסוף קיבלו כתלמידו הפרטי. כחניך, היגאונה עזר למורו בעבודתו בבוקר, והתאמן איתו לאחר החשכה. האימון החל בתרגול סנצ'ין קאטה, לאחר מכן הרמת כדי קרמיקה כבדים בכדי לחזק את האחיזה וזאת תוך תרגול אונסוקו-הו" (דפוס של צעדים מיוחדים). בהמשך התאמן היגאונה ב"מוצ'י-אישי" (אבן גדולה ), ב"מקיווארה" (מוט עץ לחיזוק האגרוף וב"אוקי" (סל מבמבוק) שבו יכלו שני אנשים להתאמן בלחימה קרובה ובטכניקות חניקה . מכשירים חדשים אלו הקסימו את היגאונה, ואף הגבירו את התעניינותו בקראטה. האימונים הקשים גרמו לכך שכל גופו היה חבול ונפוח, אך בסופו של דבר פיתח שרירי פלדה. לאחר שנים מספר של אימונים הפך לחניך המצטיין של המאסטר. באותה תקופה, דיון בין שני תלמידי קראטה הפך לתחרות בין שני הדוג'ו ) מקומות האימון) שלהם. בכדי לבצע תחרות שבה אף אחד לא ניפגע הוחלט לתת למשתתפים בתחרות לבצע קאטה במקום להלחם אחד בשני. היגאונה נבחר להיות נציג הדוג'ו שלו. תלמידי הדוג'ו השני הוכו בתדהמה כאשר ראו אותו מבצע את קאטה סנצ'ין. לאחר ביצוע הקאטה הודה המאסטר של הדוג'ו השני שאומנותו של המאסטר ריו-ריוקו טובה משלו, ותהילתו של היגאונה התפשטה ברחבי העיר ומעבר לכך. הרבה אומני לחימה רצו להלחם בו בכדי להוכיח את יכולתם, אך היגאונה שמר על ההבטחה שנתן למורהו שלעולם לא ילחם כדי להראות את יכולתו או כדי להתרברב, לכן דחה את כולם. המאסטר ריו-ריוקו שמר על היגאונה כאילו היה בנו שלו. היגאונה נשאר כחניך בביתו של המאסטר במשך שלוש עשרה שנים שבהם התאמן יום יום. לאחר שלוש עשרה השנים הללו עזב היגאונה את בית המאסטר ואת העיר פוצ'או בכדי לחזור לאוקינאווה. כאשר חזר, ביקר קנריו היגאונה סנסאי את אודון יושימורה, בעל הספינה אשר אפשר את מסעו לסין. אודון התרשם מאוד מהבחור הצנוע והמכובד שאליו הפך היגאונה סנסיי, וביקש ממנו ללמד את בניו חלק מהיכולות אשר רכש בסין. הבן השני יושימורה צ'וגי התעניין מאד ואף התאמן בנחישות ובצימאון באומנות הלחימה. תהילתו של היגאונה סנסאי התפשטה בכל נהה ומשכה גם את תשומת ליבו של מלך ריוקיו (אוקינאווה). דבר אשר הביא לכך שבמשך שנים לימד קנריו היגאונה סנסאי את בני המשפחה המלכותית. רבים ביקשו להפוך לתלמידיו, אולם בשל האימונים הקשים, מעטים מאוד נותרו לזמן ממושך. בקרב תלמידיו, מיאגי צ'וג'ון היה בין המעטים שנשארו. היגאונה סנסיי פתח דוג'ו בביתו אשר בנישימצ'י, שם לימד את אומנותו מבלי לדרוש תשלום. בנוסף לתלמידיו הפרטיים, החל היגאונה ללמד בשנת 1905 בבית ספר התיכון בנהה ,לבקשת המנהל. הוא העביר גם את האימון הפיזי, אך גם את הערכים והאימון הרוחני של אומנותו. במשך 13 השנה שבהן שהה בסין, למד היגאונה אומנויות לחימה סיניות מסורתיות נוספות כמו אומנות החרב הישרה. הטכניקה שלו במגוון אומנויות אלו הייתה משולה לאומנות בתנועה. למרות גובהו הנמוך היה היגאונה מהיר כברק וחזק מאוד. היה קשה להאמין שאדם קטן כמוהו מסוגל להוציא כוח רב ועוצמה רבה כל כך. הוא נקרא בפי האנשים "קנסאי" – "ידיים קדושות". אומנותו של היגאונה סנסיי התפרסמה כ -"נהה-טה", שפירושה טכניקת היד מנהה. היגאונה סנסאי הקדיש את חייו יחד עם תלמידו מיאגי צ'וג'ון לשיפור אומנות הלחימה "נאהא-טה". בשנת 1916 חלה היגאונה סנסאי. ומיאגי צ'וג'ון היה זה שטיפל בו וסעד אותו לאורך כל מחלתו . קנריו היגאונהסנסיי נפטר באוקטובר 1916. עד היום ידוע סנסיי קנריו היגאונה כמייסד הקראטה.

קרא עוד

 

 

 

מוריו היגאונה סנסיי

מוריו היגאונה סנסיי נולד באוקינאווה ב - 25 בדצמבר 1938. הוא החל ללמוד קראטה בגיל 14 תחת הדרכתו של אביו אשר היה שוטר ואימן בביתם בשיטת שורין ריו. היגאונה סנסיי התאמן גם עם שימאבוקורו סנסיי, מורה לשורין ריו אשר בהמלצתו החל היגאונה הצעיר שנתיים מאוחר יותר באפריל 1955 ללמוד בחצר של צ'וג'ון מיאגי את שיטת גוג'ו ריו תחת הדרכתו של אנ'איצ'י מיאגי סנסיי. היגאונה סנסיי לימד קראטה במועדון של בית-ספר התיכון ובערב היה בדוג'ו, כך שימיו היו עמוסים מאד. למזלו של היגאונה הוא זכה להתאמן בימים שבהם אלמנתו של צ’וג’ון סנסיי, מקאטו, הייתה עדיין בחיים. בדרך כלל הוא הגיע ראשון ועשה מטלות שונות כדי להכין את אזור האימונים לערב. לאחר שסיים את עבודתו אלמנתו של צ'וג'ון מיאיגי סנסיי , מקאטו,הייתה מציע לו חטיף ,מעלה זיכרונות אודות בעלה המנוח ומשיאה לו עצות . מכל הדברים זוכר היגאונה סנסיי בבהירות רבה את השניים הבאים: היא אמרה לו שעבור אלה העוסקים באמנות לחימה עישון הוא הדבר המזיק ביותר לגוף ולכן "אסור לך לעשן לעולם". הדבר השני שמקאטו אמרה לו הוא "...למד מאנאיצ’י מיאגי". הוא לקח את דבריה ברצינות.

ב- 1960 עזב היגאונה את אוקינאווה כדי ללמוד באוניברסיטת טאקושוקו בטוקיו. תשוקתו לקראטה לא נפסקה ובזמנו החופשי המשיך להתאמן בדוג'ו שונים שהיו בסביבה הקרובה. הוא תפס את תשומת לבו של בעליו שלי יויוגי דוג'ו באזור יויוגי בטוקיו (אחד הפרברים של טוקיו) והוזמן ללמד שם למרות שהשיטה בדוג'ו היתה שורין-ריו. לא עבר זמן רב והשיטה בדוג'ו הוחלפה לגוג'ו-ריו ושמעו של היגאונה סנסיי ויכולתו הגיעו לכל קצוות העולם. בשנת 1979, לאחר שבמשך השנים, הגיעו אלפי חניכים מכל קצוות תבל לדוג'ו של היגאונה סנסיי על מנת ללמוד תחת הדרכתו, החליט היגאונה למסד את קשריו הענפים ולארגן את תלמידיו הרבים תחת ארגון אחד. יחד עם מורו, הקים היגאונה סנסיי את "הארגון הבינלאומי אינטרנשיונל אוקינאווה גוג'ו ריו. נכון לימים אלה כולל הארגון העולמי כ- 50 מדינות ואלפי חניכים אשר זוכים להתאמן תחת הדרכתו של היגאונה סנסיי ברחבי העולם.

קרא עוד

 

 

אילן אופנהיימר סנסיי

המפגש הראשון של אילן סנסיי עם אומנויות לחימה היה בגיל צעיר מאוד. קרוב משפחה שגר והתאמן בחו"ל בשיטת הקראטה "שוטוקאן", הגיע מידי פעם לחופשה בארץ והציג בפניו טכניקות קראטה שונות אשר מן הרגע הראשון שבו את ליבו. לא פעם מצא עצמו נופל ונחבט כתוצאה מ"הדגמות" אלו, אך מסתבר שמפגשים קצרים אלו במשך השנים היו הניצנים הראשונים של אהבתו לאומנויות הלחימה.

בשנת 1982 הכיר חבר משותף בין אילן לבין יוסי קבלי סנסיי, שאימן קראטה בשיטת אוקינאווה גוג'ו ריו. הכרות זו היוותה נקודת ציון משמעותית עבור אילן סנסיי. בתחילה, למשך תקופה, התאמנו הוא וחבריו עם יוסי סנסיי ב"הגנה עצמית". את האימונים ערכו בשדות אשר בפרברי העיר פ"ת כשהם מתמקדים בתרגילי הגנה עצמית, ריצות לשיפור הכושר, תרגילי כוח וכדו'. יוסי סנסיי שהיה מאמן משכמו ומעלה הפך עד מהרה מחבר בלבד לסנסיי. אילן הצטרף כחניך לאימונים הסדירים ובמשך כעשר שנים התאמן תחת הדרכתו של יוסי סנסיי באוניברסיטת בר אילן דוג׳ו (כמו גם ברעננה דוג׳ו) כאשר בהמשך אף אימן מספר שנים בפיקוחו של יוסי סנסיי, עד הגיעו לדרגת דאן 2. יש לציין שההדרכה המקצועית לה זכה מיוסי סנסיי בשילוב עם אומנות לחימה עשירה בתוכן, עמוקה ואיכותית, כפי שנתגלתה לו במשך השנים, לא השאירו בו ספק שאוקינאווה גוג'ו ריו היא הדרך שבה עליו לבחור. באותם שנים, סיים את שירותו הצבאי ובהמשך, סיים בהצלחה תואר ראשון בחוג למזרח אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים, במגמת יפן.

בשנת 89/90 הוסמך כמדריך קראטה בקורס שהועבר ע"י יהודה פנטנוביץ סנסיי (יו"ר הארגון הישראלי) בשיתוף ומטעם מכון וינגייט. בשנת 1992 יצא יוסי סנסיי לשליחות רבת שנים בחו”ל, הוא ביקש מאילן סנסיי להחליפו ולמלא את מקומו.

מצד אחד, אילן סיים, אך לא מזמן, את לימודיו ותכנן נסיעה ליפן ומצד שני, הסנסיי ביקש ויש לנסות ככל אפשר... זאת הרוח של אוקינאווה גוג'ו ריו.

 

לאחר מחשבה הסכים אילן סנסיי לקחת על עצמו את ניהול המועדון. ביפן כבר לא ביקר באותה שנה וגם לא בשנה שלאחריה. אילן סנסיי לקח על עצמו לנהל את "בר אילן" דוג'ו. תקופה קצרה לאחר מכן, החל אילן סנסיי לאמן גם ברעננה דוג׳ו, לאחר שנתבקש ע"י יהודה סנסיי לקבל עליו את ניהול הדוג’ו, וזמן לא רב לאחר מכן החל לאמן בת"א דוג׳ו ובהמשך פתח גם את פ"ת דוג׳ו. בשנת 2002 בשל שינויים פנימיים ניסגר הדוג'ו באוניברסיטה בר אילן. ניתן לומר שבמהלך זה הסתיימה לה תקופה. היום, מאמן אילן סנסיי בת"א דוג'ו פ"ת דוג'ו ורעננה דוג'ו .

 

כבר מתחילת דרכו זכה אילן סנסיי להשתתף במחנות אימונים ("גשוקו") אותם הדריך מוריו היגאונה סנסיי, ראש הארגון העולמי. במשך השנים, כחלק מהתפתחותו בשיטת אוקינאווה גוג'ו ריו, דאג אילן סנסיי לקחת חלק במחנות אימונים, אלה נערכים מידי שנה במדינות שונות תחת הדרכתו של היגאונה סנסיי. ההשתתפות במחנות האימונים בחו"ל הינה חלק חשוב בהתפתחות המקצועית, אך בנוסף, זוהי הזדמנות מצוינת למפגשים עם חברים מהמדינות השונות איתם נפגש והתאמן בלא מעט "גשוקו" ( מחנה אימון ).
ב- 1998 טס ל"בודוסאי" אשר התקיים באוקינאווה - מחנה אימון אליו הגיעו חניכים ומדריכים מכל רחבי העולם. במחנה אימון זה , לאחר מבחן ארוך ואינטנסיבי, הוסמך אילן סנסיי לדרגת דאן 4 ע"י ראש הארגון העולמי, מוריו היגאונה סנסיי. מאז, השתדל לבקר כל שנה בדוג'ו באוקינאווה על מנת להתאמן ולהעמיק בשיטה. באותה שנה עבר קורס שופטים בקטגוריית "קאטה" במכון וינגייט, ושפט באליפויות ישראל ב"קאטה" שנערכו מעת לעת,מטעם ההתאחדות הישראלית לקראטה.

האימונים בשיטת אוקינאווה גוג'ו ריו, מטרתם, בנייה ארוכת טווח לטובת פיתוח האומנות והלחימה במלוא מובן המילה!! ולא !! למטרת ספורט תחרותי. עם זאת, ייצג אילן סנסיי את הארגון במס' אליפויות ישראל שנערכו מטעם ההתאחדות הישראלית לקראטה. באחת מהן זכה בסגנות אליפות ישראל ובאחרת זכה באליפות ישראל בקטגוריית "קאטה" (99’),
ב - 2003 ייצג אילן סנסיי בצורה מכובדת, את אוקינאווה גוג׳ו ריו, באליפות עולם לקראטה מסורתי שהתקיימה ב״ בודו קאן״ מרכז אומנויות הלחימה של אוקינאווה ביפן.
ב - 2001 כחלק מדרישות חוק הספורט הוסמך כמאמן במכון ווינגייט.
ב - 2002 הוסמך אילן סנסיי לדרגת דאן 5 מטעם אוקינאווה גוג'ו ריו העולמי, דרגה אליה נבחן ע"י יהודה פנטנוביץ סנסיי.

בין חניכיו של אילן סנסי, ילדים רכים, נערים, בוגרים ומבוגרים אשר משקיעים את מרצם לטובת שיפור והתפתחות אישית בשיטת אוקינאווה גוג'ו ריו. חניכיו בדרגות השונות ובראשם חניכיו בעלי חגורות שחורות אשר הוסמכו על ידו, רק מוסיפים לאתגר ולרצונו להמשיך, להדריך ולהעמיק בדרך בה בחר כדרך חיים.

כיום, כהמשך ישיר לדרך בה החל, אילן אופנהיימר סנסיי עומד בראש ארגון "דנטו אוקינאווה גוג'ו ריו קראטה”, ארגון אותו ייסד ביוני 2010. מטרת הארגון לשמר את שיטת אוקינאווה גוג'ו ריו במתכונתה המסורתית, למען הדורות הבאים.

קרא עוד

 

 

יוסי קבלי סנסיי

יוסי קבלי החל את אימוניו ב 1974 תחת הדרכתו של יהודה פנטנוביץ סנסיי אשר אימן במועדון בשם ״עמוס ברחמא״. מועדון מוכר בזמנו בפ״ת אשר ריכז פעילויות ספורט מתחומים שונים. האסתטיקה, הפעילות הפיסית הכרוכה באימונים והרעיונות, הקשורים לאימוני הקראטה, להם נחשף, משכו אותו להקדיש את זמנו לאימונים ולהעמיק בתחום.
מידי בוקר הקדיש יוסי את זמנו לאימונים והתמיד בכך עד לגיוסו לצבא.
ב 1976 בשל פציעה במהלך השירות הצבאי עבר יוסי ניתוח בגבו. תהליך ההחלמה היה ארוך, להתאמן לא יכול היה, ולכן במשך שישה חודשים היה יוסי מגיע בנחישות והתמדה לאימוני הקראטה, רק על מנת לשבת לצפות ולספוג כמה שרק אפשר. בתום תקופת ההחלמה ובשל שירותו קרוב לביתו, המשיך יוסי להתאמן ולהתקדם.
בתוך כך ניכנס יוסי לתחום ההדרכה ואימן קבוצות מתחילים בדוג׳ו בפתח תקווה.
כאן המקום לציין שהשיטה אותה למד באותה תקופה הובאה ארצה על ידי יהודה פנטנוביץ סנסיי מדרום אפריקה, שיטה שהיתה מעין שילוב של אלמנטים משיטת ״ גוג׳ו ריו ״ ושיטת ״שוטוקאן״ ומרכזה היה בדרום אפריקה תחת הדרכתו של יו טומפסון סנסיי.
יוסי המשיך להתאמן ולהעמיק בשיטה וב 1979 קיבל חגורה שחורה דרגת דאן 1. שנה לאחר מכן נסע להשתלמות של חודשיים במרכז השיטה בדרום אפריקה.
ב 1981 פתח את בר אילן דוג׳ו באוניברסיטת בר אילן ובהמשך ניבחן והתקדם לדרגת דאן 2.
ב 1983 נישלח יוסי סנסיי לפריז כחלק ממשלחת ההתאחדות הישראלית לקראטה ויצג את ישראל באליפות אירופה שנערכה בפריז.

יוסי עשה חיל בהדרכה ובאימונים. ככל שהגביר את השקעתו והתקדם ברמתו, שבו את לבו של יוסי האומנות והדיוק השזורים בכל תרגיל ותרגיל ובכל טכניקה וטכניקה.
העומקים אליהם הגיע תוך כדי התמדתו באימונים, ה״דרך״ שניגלתה לעיניו, התובנות שקיבל וההבנה שהשפעת אומנות זו על חייו הינה הרבה מעבר לאימון בדוג׳ו, כל אלה, גרמו לו להעמיק אף יותר, ויוסי סנסיי הפך להיות מהבולטים ביותר בארגון הישראלי. באותה שנה ניבחן וקיבל דרגת דאן 3.
1984 היתה שנת מפנה, בשנה זו יצאו, יהודה פנטנוביץ סנסיי ומספר מדריכים בינהם גם יוסי סנסיי, לאוקינאווה. מטרת הנסיעה היתה להתאמן עם היגאונה סנסיי ראש אירגון ״אוקינאווה גוג׳ו ריו קראטה דו״ העולמי.
במשך חמישה שבועות התאמנו, השתלמו וחוו את האימונים המרשימים עם היגאונה סנסיי ואת האווירה המיוחדת של אוקינאווה, ערש אומנויות הלחימה.
באותה שנה, עבר הארגון הישראלי להיות בקשר ישיר עם היגאונה סנסיי ולפעול תחת ארגונו. המעבר לא היה קל ודרש מהמאמנים והחניכים אימונים רבים ושינויים רבים שהתבקשו מעצם השינוי לשיטת ״גוג׳ו ריו״ המסורתית ללא האלמנטים הזרים שהיו חלק משיטת האימון בארגון הישראלי עד אז.
ב1986 ניבחן יוסי סנסיי לדרגת דאן 4, המבחן נערך בדוג׳ו בנתניה והבוחן היה היגאונה סנסיי אשר הגיע ארצה להעביר גשוקו לחניכי הארגון.
לאחר המבחן הפך יוסי סנסיי למאמן הבכיר בארגון הישראלי תחת יהודה פנטנוביץ סנסיי ושנה לאחר מכן פתח את רעננה דוג׳ו.
יוסי היה מאמן ואיש קראטה משיכמו ומעלה הוא העמיד חניכים רבים אשר התאמנו תחת שרביטו ונהנו מהדרכה מעמיקה ואיכותית.
ב 1992 עבר יוסי סנסיי לגור בזימבבואה, לפני עזיבתו העביר את בר אילן דוג׳ו לחניכו אילן אופנהיימר סנסיי.

קרא עוד

 

method pic

עם היגאונה סנסיי, גשוקו בישראל

עם אנאיצי מיאגי סנסיי באוקינאווה

עם אנ׳איצ׳י מיאגי סנסיי באוקינאווה

עם יהודה סנסיי בגשוקו בישראל בהדרכת היגאונה סנסיי

עם יהודה סנסיי בגשוקו בישראל בהדרכת היגאונה סנסיי

עם היגאונה סנסיי בגשוקו בישראל

עם היגאונה סנסיי בגשוקו בישראל

הדגמה בבודו קאן מרכז אומנויות הלחימה של אוקינאווה

הדגמה ב״בודו קאן״ מרכז אומנויות הלחימה של אוקינאווה

about ilan

גשוקו בכירים באי טוקשיקי באוקינאווה

אימונים באוקינאווה עם מתאמנים ממדינות שונות

אימונים באוקינאווה עם מתאמנים ממדינות שונות

 

 

עוד אודות השיטה :

כלי אימון מסורתיים
מקור השם גוג'ו GOJU
מאמרים