אייל פאר
שם: אייל פאר
דרגה: דאן 3
עיסוק: איש משטרה
בתחילת דרכי חיפשתי את עצמי במספר אומניות לחימה, אך מה שגרם לי להשאר בשיטה הזו הוא המורה . בתור נער התחלתי להיתאמן עם יהודה פנטנוביץ סנסיי. המורים בכלל ואילן אופנהיימר בפרט המלווה אותי משנת 1995 לערך, תפקידם אינו מסתיים בהעברת שיעור או אימון. המורה הוא דמות, איתה ניתן לדבר להתייעץ ולקבל תובנות כמעט בכל דבר .
אילן סנסיי המלווה אותי אותי קרוב ל 30 שנים תמיד היה שם בשבילי , הדוגו’ והמורה משמשים כעוגן יציב בחיי וגם אם נאלצתי להפסיק להתאמן לתקופות מסוימות, תמיד הקראטה היה ברוחי והווה קו מנחה מחזק ומעצים. החזרה למורה ולדוג’ו לאחר תקופת העדרות היא הרגשה של חזרה הביתה .
מיותר לציין שהקראטה עזר לי בעימותים, הן בהגנה עצמית ולעיתים להפך, בהורדת רף האלימות, שכן הבטחון שהקראטה נסך בי, עזר לי לדוגמא להשתלט על חשוד תוך הפעלת מינימום הכוח הנדרש. כבר בתחילת הדרך חונכתי שהיריב הפיזי בעימות פיזי הוא היריב ברף הנמוך ביותר. היריב האמיתי הוא עצמך והיכולת לנצח את החולשות שלך. היכולת לעמוד על שלך גם מול בעלי סמכות בצורה נכונה ומכובדת כמו בדוגו’, אלו העימותים החשובים בחיים.
עוד אמירה בתור נער הייתי מעורב בלא מעט קטטות לאחר שהתחלתי להתאמן בגוגו’ ריו לא זכור לי שהייתי מעורב בקטטה כל שהיא. (למעט העבודה)
