על ידי Dento Goju Ryu

קנריו היגאונה סנסיי ז"ל

10 במרץ, 1853 - אוקטובר 1915

קנריו-היגאונה

“קנריו היגאונה סנסיי אשר דבק באומנותו והביאה מסין לאוקינאווה, הוא המורה לו חבים מתאמני מתאמני גוג׳ו ריו קראטה ברחבי העולם, על הזרמים השונים שבהם, את אומנותם.”
– אילן אופנהיימר סנסיי

קנריו היגאונה סנסיי נולד בכפר נהה ב – 10 למרץ, 1853. הוא השתייך למעמד הבינוני, וכילד נקרא “מאצ’ו”.כבר מילדותו הראה מאצ’ו עניין גדול באומנויות הלחימה, והשתוקק ללמוד כמה שרק יוכל. בשל גודלו הקטן, יחסית לגילו, היה מאצ’ו זריז וגמיש מאוד. בגיל 14 החל מאצ’ו ללמוד את האומנות הסינית “קאמפו”. גופו הבנוי והחזק אפשר לו לשלוט בשיטה זו במהירות. לאחר תקופת זמן לא ארוכה, הגיע מאצ’ו לרמת יכולת וטכניקה זהה לזו של מורהו ועד מהרה נודע כמומחה אומנויות לחימה צעיר. למרות זאת, לא היה מאצ’ו מרוצה מרמתו ויכולתו. הוא השתוקק לנסוע לסין על מנת ללמוד את התרבות ואת אומנויות הלחימה הסיניות. לרוע המזל, למאצ’ו היו עוד חמישה אחים, ולאביו לא היה מספיק כסף על מנת לשולחו לסין. אך קנריו היגאונה לא איבד תקווה.

בעזרת עקשנותו והחלטיותו הצליח היגאונה להגיע למטרתו. דרך מורו הוא הכיר בעל ספינה ושכנע אותו כי ירשה לו להפליג עם הספינה לסין. בגיל 16 עזב את נהה מתוך רצון להגשים את חלומו. הספינה הגיעה לנמל הסיני פוצ’או ,שם השתכן היגאונה במושבה ריוקיו-קאן. לאחר כמעט שנה בסין, הוצג היגאונה בפני מאסטר הקאמפו הסיני, שנודע בכינויו ריו-ריוקו (שמו האמיתי אינו ידוע עד היום).

גם לאחר שהוצג בפני ריו-ריוקו, לא התקבל היגאונה מיידית כתלמיד. המורים הסיניים לקחו זמן בכדי להכיר את אישיותו של המועמד לפני שהתקבל כחניך. במהלך זמן ממושך זה קיבל היגאונה משימות כגון טיפול בגינה וניקוי חדרים, אותן ביצע בקפדנות וברצינות. המאסטר התרשם מהיגאונה ומגישתו, ולבסוף קיבלו כתלמידו הפרטי. כחניך, היגאונה עזר למורו בעבודתו בבוקר, והתאמן איתו לאחר החשכה. האימון החל בתרגול סנצ’ין קאטה, לאחר מכן הרמת כדי קרמיקה כבדים בכדי לחזק את האחיזה וזאת תוך תרגול אונסוקו-הו” (דפוס של צעדים מיוחדים).

בהמשך התאמן היגאונה ב”מוצ’י-אישי” (אבן גדולה ), ב”מקיווארה” (מוט עץ לחיזוק האגרוף וב”אוקי” (סל מבמבוק) שבו יכלו שני אנשים להתאמן בלחימה קרובה ובטכניקות חניקה . מכשירים חדשים אלו הקסימו את היגאונה, ואף הגבירו את התעניינותו בקראטה.

האימונים הקשים גרמו לכך שכל גופו היה חבול ונפוח, אך בסופו של דבר פיתח שרירי פלדה. לאחר שנים מספר של אימונים הפך לחניך המצטיין של המאסטר. באותה תקופה, דיון בין שני תלמידי קראטה הפך לתחרות בין שני הדוג’ו ) מקומות האימון) שלהם. בכדי לבצע תחרות שבה אף אחד לא ניפגע הוחלט לתת למשתתפים בתחרות לבצע קאטה במקום להלחם אחד בשני. היגאונה נבחר להיות נציג הדוג’ו שלו. תלמידי הדוג’ו השני הוכו בתדהמה כאשר ראו אותו מבצע את קאטה סנצ’ין. לאחר ביצוע הקאטה הודה המאסטר של הדוג’ו השני שאומנותו של המאסטר ריו-ריוקו טובה משלו, ותהילתו של היגאונה התפשטה ברחבי העיר ומעבר לכך. הרבה אומני לחימה רצו להלחם בו בכדי להוכיח את יכולתם, אך היגאונה שמר על ההבטחה שנתן למורהו שלעולם לא ילחם כדי להראות את יכולתו או כדי להתרברב, לכן דחה את כולם.

המאסטר ריו-ריוקו שמר על היגאונה כאילו היה בנו שלו. היגאונה נשאר כחניך בביתו של המאסטר במשך שלוש עשרה שנים שבהם התאמן יום יום. לאחר שלוש עשרה השנים הללו עזב היגאונה את בית המאסטר ואת העיר פוצ’או בכדי לחזור לאוקינאווה. כאשר חזר, ביקר קנריו היגאונה סנסאי את אודון יושימורה, בעל הספינה אשר אפשר את מסעו לסין. אודון התרשם מאוד מהבחור הצנוע והמכובד שאליו הפך היגאונה סנסיי, וביקש ממנו ללמד את בניו חלק מהיכולות אשר רכש בסין. הבן השני יושימורה צ’וגי התעניין מאד ואף התאמן בנחישות ובצימאון באומנות הלחימה.

תהילתו של היגאונה סנסאי התפשטה בכל נהה ומשכה גם את תשומת ליבו של מלך ריוקיו (אוקינאווה). דבר אשר הביא לכך שבמשך שנים לימד קנריו היגאונה סנסאי את בני המשפחה המלכותית. רבים ביקשו להפוך לתלמידיו, אולם בשל האימונים הקשים, מעטים מאוד נותרו לזמן ממושך. בקרב תלמידיו, מיאגי צ’וג’ון היה בין המעטים שנשארו.

היגאונה סנסיי פתח דוג’ו בביתו אשר בנישימצ’י, שם לימד את אומנותו מבלי לדרוש תשלום. בנוסף לתלמידיו הפרטיים, החל היגאונה ללמד בשנת 1905 בבית ספר התיכון בנהה ,לבקשת המנהל. הוא העביר גם את האימון הפיזי, אך גם את הערכים והאימון הרוחני של אומנותו. במשך 13 השנה שבהן שהה בסין, למד היגאונה אומנויות לחימה סיניות מסורתיות נוספות כמו אומנות החרב הישרה. הטכניקה שלו במגוון אומנויות אלו הייתה משולה לאומנות בתנועה. למרות גובהו הנמוך היה היגאונה מהיר כברק וחזק מאוד. היה קשה להאמין שאדם קטן כמוהו מסוגל להוציא כוח רב ועוצמה רבה כל כך.

הוא נקרא בפי האנשים “קנסאי” – “ידיים קדושות”. אומנותו של היגאונה סנסיי התפרסמה כ -“נהה-טה”, שפירושה טכניקת היד מנהה. היגאונה סנסאי הקדיש את חייו יחד עם תלמידו מיאגי צ’וג’ון לשיפור אומנות הלחימה “נאהא-טה”. בשנת 1916 חלה היגאונה סנסאי. ומיאגי צ’וג’ון היה זה שטיפל בו וסעד אותו לאורך כל מחלתו . קנריו היגאונה סנסיי נפטר באוקטובר 1916. עד היום ידוע סנסיי קנריו היגאונה כמייסד הקראטה.

he_IL
en_US he_IL