מהיום בו התחלתי את אימוני באוקינאווה גוג׳ו ריו קראטה, התוודעתי לעובדת היותה של סין מקורה של השיטה בה אנו מתאמנים. אם לדייק, הרי ששורשיה של שיטת גוג׳ו ריו קראטה נובעים מהעיר פוז׳ואו אשר שוכנת בדרומה של סין, במחוז פוג׳יין. במשך שנים רבות שמעתי סיפורים מהיגאונה סנסיי ואניצ׳י מיאגי סנסיי על מקורות השיטה ולא פעם הפליגו בסיפורים אודות צ׳וג׳ון מיאגי סנסיי מייסד גוג׳ו ריו ומורו קנריו היגאונה סנסייאשר למד בפוז׳ואו והביא את השיטה לאוקינאווה. הרצון להגיע ולראות את ערש לידתה של השיטה, קינן בי במשך שנים רבות וזאת למרות שמבחינה עובדתית השיטה כפי שנלמדה על ידי קנריו היגאונה סנסיי, אינה קיימת בסין. לא נישארו בפוז׳ואו ממצאים חד משמעיים אודות השיטה, במתכונת בה אנו מתאמנים. ידוע שצ׳וג׳ון מיאגי סנסיי ביקר בסין, אך המקום בו למד קנריו היגאונה סנסיי, אצל מורו ״ריו ריו קו״ (Ryu Ryu Ko) אינו קיים מאז אירועי אותם ימים רחוקים. עד היום אין איש יכול להצביע על מקום כל שהוא, בו התנהלו האימונים. גם שם המורה ״ריו ריו קו״ שהגייתו הינה על פי הפונטיקה היפנית, ניתן בסינית ,להגיה בצורות שונות. לכן, גם הניסיון לאתר במדויק את המורה או שמו של מורה אשר ניתן אולי לייחסו למורו של קנריוהיגאונה סנסיי, ניתקל בקשיים ונותן פתח לסברות שונות.
למרות האמור לעיל, ידוע, כי שתי אומנויות לחימה הנתפסות כמקורות מהן צמחה שיטת גוג׳ו ריו קראטה, הינן, שיטת ״העגור הלבן״ ושיטת ״הנמר״. מאפייניהן של שתי שיטות אלה צרובות עמוק בתוך הקאטות (סדרות התרגילים) של גוג׳ו ריו קראטה. בנוסף, ניתן למצוא לעיתים, מאפיינים מעטים, דומים , גם בשיטות סיניות אחרות דוגמת שיטת ה ” כלב ” אשר התפתח גם הוא במחוז פוג’יין, בערך באותה תקופה בה התפתח סיגנון ה”עגור הלבן”.
לכן, ניראה היה לי, כי ביקור בסין בכלל ובפוז׳ואו בפרט וחשיפה לאומנויות הלחימה הסיניות אשר בפנימיותן ובמהותן קרובות יותר לגוג׳ו ריו קראטה, הינו דבר טבעי לעשותו.
בסוף חודש יולי 2011 יצאנו אשתי ואנוכי לטיול בסין.
BEIJING – בייג’ינג
מורים ותלמידים נוהגים להתאמן בבקרים, בפארקים היפים והירוקים הפזורים ברחבי הערים השונות ואותם יצאנו לפגוש. אומנויות הלחימה הראשונות בהן נתקלנו, היו סוגים שונים של טאי צ׳י, צ׳י קונג, ועוד.
השכמנו קום בבוקר ולאחר נסיעה וצעידה ארוכה הגענו לפארק ״ריטאן״ (Ritan).
בין שבילי הפארק נתגלו לעינינו מתאמנים רבים. חלקם ביצעו קאטות של טאי צ׳י באופן אישי בפינה קטנה בין העצים, חלקם התאמנו בקבוצות, מבצעים קאטה בלווי מוסיקה סינית מסורתית ואחרים התאמנו בביצוע קאטות של חרב סינית.
כשעצרנו להביט בקבוצה שהתאמנה בסוג מסויים של טאי צ׳י, ניגשו אלינו מס׳ מתאמנים בוגרים והצביעו בהתלהבות על המורה שלהם שהיה מחויך משהו אך אם זאת מסויג. אחד המתאמנים דיבר מעט אנגלית. הסברתי מה מטרת ביקורנו במקום, אך הפשרה מהירה באווירה נרשמה לאחר שאשתי ציינה במדויק מה עיסוקי. מיד התפתחה לה שיחה ערה בינינו לבין המתאמנים אשר שאלו בין השאר מהיכן הגענו וגילו התעניינות בשיטה בה אנו מתאמנים.
למרות שהתקשורת עם המורה עצמו הייתה מעטה, ההבנה הייתה הדדית, הספיקו שתי תנועות של
״סאן צ׳ין״ ( San chin) קאטה שלנו כדי שהמורה יחייך, יצביע על מקום ה ״טאן דן״ ( Tan Den ) -יאמר ״טאן טיין” ( Tan Tien) בסינית, וידגים במספר תנועות משלו את מסלול האנרגיה ותרגילים הקשורים לנושא. התנועות דיברו בשפה אחת. השיטות שונות, אך אותה מטרה משותפת.
בשלב הבא, מצאתי עצמי בהזמנת המורה, מבצע, מחקה/ לומד/עוקב אחר המורה בביצוע קאטה איטית ומתמשכת. היה זה ניסיון נחמד ומהנה וכשנפרדנו לבסוף, הייתה הקידה חמה ולבבית.
SONG SHAN
מקור אומנויות הלחימה על פי המסורת, הינו, במנזר שאולין אשר בסין. בודהידהרמה אשר הגיע לסין מהודו, יצר סדרות של תרגילים, אשר היו חיקוי של תנועות בעלי חיים שונים ומטרתם הייתה לחזק ולאמן את גוף הנזירים אשר עסקו רוב היום בלימוד רוחני, הזן בודהיזם, ובמדיטציה. סדרות תרגילים אלה התגלו כמועילים מאוד להגנה עצמית והתפתחו לכדי אומנויות לחימה רבות ומגוונות.
העיר ממנה יצאנו בדרכנו למנזר, נמצאת במחוז ״הנאן״ / ״חנאן״ ( Henan) ושמה ZHENG ZHOU.
עיר גדולה וסואנת אשר שימשה אותנו כבסיס, ממנו יצאנו בדרכנו למנזר ואליו חזרנו בסיומו של יום עמוס ומלא חוויות. כדי להגיע למנזר שאולין עצמו, היה עלינו לעבור בעיר ״דנג פנג״ ( Deng Feng ) . עיר אשר מרוכזים בה מספר בתי ספר לקונג פו, ואשר ממנה המשכנו להר סונג שם נימצא המנזר בו חיים, לומדים ומתאמנים נזירי הזן.
הרים גבוהים ומוריקים סובבים את המתחם הענק ופסל מרשים וגדול של נזיר זן מקדם את פני המבקרים.
לאחר כניסה בשער גדול והליכה בכביש רחב המוביל פנימה, ניתן לראות מבני מגורים בהם גרים הנזירים המתאמנים במקום.
קבוצה מסודרת בשלושה טורים, של נזירים צעירים לבושים בבגדי אימון מסורתיים חלפה בקרבתנו, דבר שאפשר לנו להתרשם ממגוון כלי האימון שנשאו בידיהם, כפי הנראה בדרכם לאימון .
בהמשך הדרך במתחם פנימי, נימצא המנזר עצמו הכולל מבנים יפים המסודרים אחד אחרי השני במעלה ההרכשבצד הדרך ניתן לראות אולמות אימון גדולים בהם מתקיימים האימונים.
מן הסתם אימוני הנזירים אינם פתוחים לקהל הרחב, אך הופעה של נזירים המתקיימת במקום, כמו גם הדגמה של תרגילי נשימה וקאטות אופייניות נתנה לנו מושג על היכולות הפיזיות והאקרובטיות המרשימות של הנזירים, תוצאה של אימון ותרגול רב.
כאמור, מדובר במתחם ענק המוביל אותנו המבקרים מאתר לאתר וממוקד עניין אחד לשני, ומסתבר, שהמוני סינים באים גם הם כמונו לחוות ולו לזמן קצר את המקום בו צמחו אומנויות הלחימה.
ואם במקורות ושורשים אנו עוסקים, הרי שאי אפשר שלא לבקר במקום שהינו ערש לידתה של “דנטו אוקינאווה גוג’ו ריו קראטה”, השיטה בה אנו מתאמנים.
FUZHOU – עיר לידתה של “דנטו אוקינאווה גוג’ו ריו קראטה”
כפי שהזכרתי בתחילה, נוהגים מורים סינים ותלמידיהם להתאמן בבקרים בפארקים השונים הפזורים ברחבי הערים. וכך היה גם בפוז׳ואו. המלון בו שהינו, ממוקם ליד פארק מקומי הניקרא wu yi park. התכוונתי להגיע לפארק זה לאחר בירורים שעשיתי לפני נסיעתי עם מורים מחו״ל אשר התאמנו במקום ועוסקים בשיטות סיניות שמקורן בפוז׳ואו. בתמונות שלהלן – פוז’ואו היום על בנייניה החדשים ואזוריה הישנים. ומדרחוב המשחזר את פוז’ואו מן העבר.בבוקר ירדנו לפארק וצפינו במורה ומספר תלמידים אשר התאמנו בין העצים. סוג מסויים של תרגילי הגנה והתקפה בזוגות, בהם חזינו, הזכירו מאוד בזרימתם, בשימוש בידיים פתוחות, ובאלמנטים נוספים, את תרגלי ה״קאקייה״ ( KAKIE ) אותם אנו מבצעים בדוג׳ו. ניגשתי לדבר עם המורה LIN KON PIN שמו, שידע רק סינית ובמשפטים ושאלות שהכנתי מראש, נוצרה התקשורת ראשונית. המורה היה נחמד ופתוח מאוד ויצא מכליו כדי לתקשר. הדגים תנועות ורשם בסינית תשובות לשאלותיי. אדם שעבר במקום והתעניין בשיחה שנוצרה, עזר גם הוא בתרגום מאנגלית ולאחר שהסתבר שהוא דובר גם יפנית ,תקשרנו איתו, אני ובעיקר אשתי שתרגמה, והשיחה הפכה קולחת יותר. השיטה בה התאמן נקראת ״ Ba Gua Sansu ״ שבין מאפייניה ניתן לראות שימוש בידיים פתוחות, הליכה מעגלית והמשכיות בביצוע תרגילים. בין שאר הדברים, סיפר גם שהוא מכיר מורה לאומנויות לחימה היושב באוקינאווה. המשכנו לשוחח ולבסוף לאחר צילום למזכרת, נפרדנו בחום מהמורה ומשאר המתאמנים והמשכנו בדרכנו בשבילי הפארק.
זמן מה לאחר מכן, פגשנו קבוצה אשר התאמנה ב Chen Si Tai Ji Jun , האימון כלל מעין “Pushing Hands”, שוב, מזכיר את אימון ה״קאקייה״ שלנו. הסתבר להפתעתנו ולשמחתנו, שהבחור דובר היפנית שפגשנו קודם לכן, מתאמן עם קבוצה זו. מורה הקבוצה שהתאמן בצד עם אחד המתאמנים התגלה כאדם נחמד וצנוע. לאט לאט נרקמה לה שיחה בייננו לבין המתאמנים, ששאלו למטרת בואנו. גם כאן הייתה הכימיה פשוט מהירה. ציינתי בפניהם שהתרגול שלהם דומה ל״קאקייה״ שלנו ולאחר שהסברתי והדגמתי במה מדובר החלו המתאמנים לגשת אחד אחד ולבקש שנתרגל יחד, התרגול הקצר נימשך למעלה משעה. לבסוף, בעידודם של המתאמנים האחרים, שלא הותירו בידינו ברירה אחרת, תרגלנו גם אני והמורה מספר דקות. נראה היה כי הם מנסים לבחון את הזר שהגיע פתאום. התרגול, לכן, נשא אופי רציני, אך אם זאת נעשה באווירה נעימה וברוח טובה וחברית. עלי לציין שניכרה הייתה רצינותם של המתאמנים אשר מסתבר שמידי יום ניפגשים הם לאימון בוקר ממושך. תוך כדי שיחה הסתבר כי שיטת “עגור לבן” אינה זרה להם. לשאלתי, הסתבר כי המורה מכיר את שיטת ” עגור לבן” בה התעניינתי ואילו אחד המתאמנים בקבוצה מתאמן במשך כמה שנים בסגנון של שיטת ״עגור לבן” ששמו “Fu Zhou Min He Jun” (סיגנון מיוחד לפוז’ואו). לשאלתי האם קיימת אצלם קאטה של נשימה בשם ״סאן צ׳ין״, ענו כמה מהם במקהלה – “סאן ז׳אן” (San zhan) על פי ההגייה הסינית. כשבקשתי לבקר במקום בו מאמן מורו,השתנתה ארשת פניו מעט והוא הסביר שהדבר אינו אפשרי כי המורה ששמו היה RUAN DONG , ניפטר. בין השאר סיפר כי מורו נהג לבקר ביפן
לאחר מכן הדגים בפנינו את קאטה “San Zhan”. העמידות הזכירו את ״סאן צ׳ין דאצ׳י״ שלנו אך היו רחבות יותר והידיים היו פתוחות. הקאטה שונה אך ניתן היה לראות דמיון באלמנטים מסויימים. אזכיר כי גם אצלנו, במקור, התבצעה הקאטה בידיים פתוחות וכאשר הובאה לאוקינאווה הוסתרה ההתקפה באגרוף הסגור. בתמורה, ביקשו שאדגים בפניהם את ״סאן צ׳ין״ קאטה, נעניתי ברצון. מיפגש ארוך זה היה מעניין ומפרה מאוד ולאחר צילום משותף ולחיצות ידיים חמות נפרדנו מחברינו החדשים.
יש לציין שהקאטה” San Zhan” אשר באופן מסויים מהווה את הבסיס ל״סאן צ׳ין״ קאטה שלנו, היתה קאטה שאפיינה סגנונות שונים של ״עגור לבן״. מבין סגנונות אלו, סיגנון הניקרא ” five ancestor ” נחשב כמשפיע על גוג׳ו ריו קראטה וגם על שיטות אוקינאוויות נוספות דוגמת Uechi Ryu שמקורן בעיר Fuzhou. הדימיון אינו מסתכם רק בקאטה San Zhan ששמה דומה כאמור ל “San chin” קאטה בהגייתו היפנית. אנו מוצאים בסגנונות שונים של “עגור לבן” ובסגנונות אחרים גם כן ,שמות של קאטות אשר למרות הגייתן הסינית נשמעים כמעט כמו שמות הקאטות שלנו בהגייתן ביפנית. בשיחה שהייתה לי, ציין בפני אחד המאמנים שפגשתי, שבסיגנון ששמו ” Flying crane fist ” ישנה לדוגמא קאטה ששמה “Shi Meng ” שפירושה “ארבע דלתות” אי אפשר היה שלא לחשוב מייד על קאטה “שיסוצ’ין ” (Shi so chin””) שלנו. וישנן דוגמאות נוספות.
למחרת פגשנו מספר מתאמנים נוספים. עם אחד מהם תקשרנו בקושי היות ודיבר רק סינית. על שאלות מוכנות מראש שהצגתי בפניו ענה תוך שהוא רושם מספר מילים שתורגמו לאחר המפגש. אני מזכיר אדם זה היות והסתבר כי הוא מכיר את שיטת גוג’ו ריו, דבר שלא ניתן לומר על רוב המתאמנים שפגשנו. הוא אף ציין כי נבנתה אנדרטה לזיכרו של קנריו היגאונה סנסיי בעיר פוז’ואו.
לסיכום
המפגשים, אשר חלקם תואר במאמר זה, עם אומנויות הלחימה הסיניות בכלל ובמיוחד עם אומנויות הלחימה בעיר פוז’ואו , חידדו יותר מתמיד את הקירבה והקשר המיוחד הקיים בין גוג’ו ריו קראטה לשיטות הסיניות. אם זאת יודעים אנו כי האומנויות המקומיות בעיר נהה (NAHA) אשר באוקינאווה, הוו אף הן חלק בעיצובה של גוג’ו ריו קראטה לכדי שיטה רחבת יריעה ועמוקה אותה אנו מכירים ובה אנו מתאמנים היום. המפגשים עם המורים והמתאמנים הרבים, אשר נאותו באדיבותם לפתוח צוהר לאומנויות הלחימה בהן הם מתאמנים, היו מהנים ומפרים. קבלת הפנים החמה לה זכינו אפשרה לנו לשאול ולקבל תשובות אשר תרמו רבות להבנת הנושאים והנקודות אותם רציתי לברר. ועל כך נתונה תודתנו.
דומו אריגאטו,
אילן אופנהיימר סנסיי
